ציטוט מתוך הספר "קציצות"

by

"שמעתי פעם ברדיו איזה חכם מדבר, שאמר שאנחנו זה כל מה שמעל הטבע שלנו. יש את הטבע שלנו, וזה אנחנו, החיות, הגורילות, שאם אנחנו רעבים אז נרצה להרוג את ההוא לפנינו בתור במקדונל'ס, ואם אנחנו ממהרים את נחתוך את כל הפקקואם אנחנו רוצים עוד כבוד אז נשקר קצת. אבל יש גם את האפשרות האחרת: לא להיות גורילה, להתגבר. לקלוט את עצמך ברגעים האלה ולעצור הכל ולהתגבר. וזו גם הבחירה היחידה שלנו בחיים, כי מקדונל'ס או בורגר ראנץ', פרטנר או סלקום, יס או הוט, זה לא בדיוק בחירה. הבחירה היא האם אני נכנע או מתגבר, כועס או מוותר, אוהב או שונא.

אז להגיד "ככה אני" זה לא תירוץ. כולנו ככה. השאלה אם אתה רוצה להתגבר על ה"ככה אני" ולהיות אדם, או להיכנע לו ולהיות גורילה."

                                               אילן הייטנר, מתוך הספר "קציצות"

71 תגובות to “ציטוט מתוך הספר "קציצות"”

  1. בר Says:

    בגלל מה שקרה בבלוג עם הפוסט הקודם, החלטתי להעלות פוסט חדש.

    סופ"ש מצויין לכולם 🙂

  2. תיתוש Says:

    תודה על הפוסט החדש אחלה פוסט. ברוש יקרה את בחורה טובה וחכמה
    סוף שבוע נעיים גם לך וקבלי מיליון חיבוקים מגיע לך 🙂

  3. sari Says:

    בר מתוקה-פוסט מקסים!תודה!
    אני בעד..בהמשך לאילנה +רוצה את הלינק לכתבה מלאישה אלי למייל-תודה!
    שבת מקסימה לכולנו!
    שנה נהדרת לכל החברים!בריאות אושר שפע וכל אשר נחפוץ!
    שרי

  4. תיתוש Says:

    אני מקווה שזה בסדר שאני מעבירה את מה שאילנוש כתבה בפוסט הקודם זה חשוב ושהחברים לה יפספסו את זה. אם זה לא בסדר אז בבקשה אילנוש או ברוש תמחקו ואני מתנצלת.

    התגובה של אילנה מפוסט קודם
    שבת שלום יקירים

    קצת קשה לי לכתוב,כל היום חשבתי איך ומה אני כותבת לכם מבלי לפגוע באף אחד מהחברים.
    משיחות עם כמה מחברי הבלוג הבנתי שיש מורת רוח מהפוסט ,אי רצון להמשיך ולהתעסק בחיי שפרה ולו ממקום של הבנה לרצונה שזה אינו לרוחה.
    האמנם היא לא אמרה זאת ישירות אך היו מספיק סימנים המוכיחים שהיא אינה רוצה בזה עוד,נישאר אצלה בזיכרון ולא
    מעבר,דהיינו, לא פוסטים,לא תמונות ולא מיילים אשר נשלחו בשמי ובשם חברי הבלוג.

    הועלה רעיון לשנות את שם הבלוג.

    בנוגע לטור בלאישה,רק מי שירצה את
    הטור הוא ישלח אליו ישירות למייל.

    אני בטוחה שאף אחד מאיתנו לא ישכח אותה ותישמר לה פינה חמה בלב כל אחד מאיתנו.

    אנו צריכים לכבד את רצונה,לשחרר ולהמשיך הלאה,אנו לא בגיל העשרה המעריצים וסוגדים למשתתפת בתוכנית ריאלטי ובפרט כשהיא אינה חפצה בכך.

    אני מביאה את הדברים בפניכם ושכל אחד יביע את דעתו ,בעד או נגד.

    אני בעד ומבקשת להמשיך לקרא את הטור שלה ולקבלו ישירות למייל.

    היה לי קשה לכתוב את הדברים

  5. michal Says:

    חברה הגזמתם

    אני מבקשת שתיתוש תמשיך להעלות את הלינק לכתבה. מה קרה? לא צריך לעשות חרם. מי שלא רוצה שלא יפתח את הלינק ולא יקרא.

    אני חייבת לומר, יש בי כעס על שפרה. אני חושבת שהיא לא נהגה נכון באוהדיה. לפני תקופה ארוכה כתבתי לכם, שמכיריה אומרים שהשתן עלה לה לראש. (שפרה ניתקה את עצמה מכל חבריה ומכל הבטחותיה)כעסתם עלי. אני בטוחה שיש ביניכם שיכעסו עלי גם עכשיו.
    אני חושבת ששפרה התנהלה לא נכון ולא מקצועי. אני חוששת שנוח לה שיש לה בן זוג מפרנס והיא לא התאמצה מספיק.

    בלי קשר. היא מעניינת אותי. אני חושבת שהיא מוכשרת ואשמח שיעלו את הלינק לכתבות שלה וימישכו לתת לינקים לידיעות אודותיה. לא צריך לעבור מקיצוניוןת אחת לקיצוניות אחרת.

  6. michal Says:

    אבי

    שמחה שקפצת. אמרתי לא פעם שאתה חסר בבלוג הזה (וגם זיו, מה שלומו?)

    שתהייה לך שנה טובה והעיקר- שנת בריאות

  7. michal Says:

    אילנה

    כל הכבוד לאלירז

    אני שמחה שחיה זוכה ממנו לתגובות. אלירז מכוון נכון, כבר אמרתי.
    אישית, הוא לא עשה לי את זה ולא מעניין אותי לעקוב אחריו. אבל, אני מורידה את הכובע – הוא מתגלה כחמוד אמיתי וכאחד שיודע להודות.

    אגב, שפרה כבר לא מעניינת את הטוקבאקטיסטים. שימו לב, שידיעות רכילותיות עליה לא מניבות הרבה תגובות ואם כן, רובן שליליות. חבל.

  8. אילנה Says:

    ברוש יקירה,תודה על הפוסט.

    תיתוש,תודה שהעתקת לכאן את מה שכתבתי,חשוב שכל החברים יראו ויביעו דעתם.
    ובאמת היה לי מאוד קשה לכתוב את הדברים.
    שולחת לך בחזרה חיבוק!

    מיכלי,אני לא שופטת כי איני יודעת דבר,כל אחד מאיתנו יכול לשער ולפרשן כראות עיניו.
    עם סגירת הבלוג הקודם רבים נטשו את המקום בגלל הדרך,ניסיתי לשכנע ולא הלך לי.

    מה שהחברים יחליט זה מה שיהייה.אנו כאן בגלל החברים המקסימים והמיוחדים כמו כל רשת חברתית אחרת.

    ארנוס יקר,אני מקווה שתקבל בהבנה את רוח הדברים ולא תיפגע.

  9. michal Says:

    אילנה

    את, כהרגלך, מקסימה. איך את מחפשת את החיובי בכל אחד.

    לא משנה מה הסיבה, טריקת דלת מכוערת בכל מצב. בפעם הקודמת זה היה מכוער ואכן, אלה שעזבו נפגעו ובצדק. וגם הפעם זה מכוער (אפילו יותר). אפשר היה לענות לך למייל ולהגיד- תודה על מה שעשיתם עבורי אבל אני….להתעלם???

    יחד עם זאת, אני כן חושבת שיש להמשיך ולהביא את החומר על שפרה (לדעתי, עם הזמן זה ילך ויצטמצם) מתוך עניין של חלק מהחברים (כמוני, כמובן) ומתוך כבוד לאנשים שממשיכים לאהוד אותה (כמו ארנוס)

    תראו, כשהעץ של שפרה הוצג- רבים מחברי הבלוג הלכו לראות אותו. עכשיו, כשהייתה הצגה בהשתתפותה, איש לא הלך, אפילו לא ארנוס.
    זה מדהים מה קרה איתה.
    תגידו, אתם חושבים שצודקת קיפי שאומרת שמה שראינו באח הגדול היה "הצגה"? יתכן וצבר צדק בכעס שלו?

    בואו נקווה שלא. נראה כי שפרה מושפעת ממולי, ידוע בברנז'ה כבחור קר וציני.

  10. אילנה Says:

    מיכלי,שמתי לב לעניין הטוקבקים וזה מעציב,כי נראה שכל אוהדיה לא מתאמצים כבעבר.
    אולי כי היא לא הפגינה רצון שזה ימשיך.
    אם זאת הדרך שהיא בוחרת צריך לכבד את רצונה ולא להתעלק ולכפות.

    אלירז מתנהל אחרת כי הוא בוחר להישאר בתודעה ועושה הכל לשם כך,מצטלם ומחייך לכל צלם פפרצי.
    שפרה קצת "ברחה" ,הפפרצי הטריפו אותה, לא נתנו לה מנוח וממש הטרידו אותה.
    הם טיפוסים שונים ובכלל אין מה להשוות.
    לעניות דעתי בעתיד עוד נשמע על שפרה בתוכנית רדיו/ספר.

  11. אילנה Says:

    תודה מיכלי.

    שפרה היתה הכי אמיתית שיש באח הגדול,שום דבר לא היה הצגה למצלמות,התאהבנו באישיות ,בכנות,בהגינות וביושר שלה.
    עם צאתה חייה השתנו כולל הזוגיות וטבעי הוא הדבר שהיא תנהג אחרת.

  12. michal Says:

    ראינו היום את הסרט הרומני במוזיאון תל אביב " יום שלישי אחרי החגים".

    מומלץ מאוד. עשוי מצויין, משחק מדהים. סרט קצת איטי אבל מרתק. הסוף שלו- מדהים (לא אקלקל לאלה שרוצים לראות)
    ממש לא הפריעה לנו השפה. היינו המומים כמה בוקרשט הפכה להיות מערבית.

    תלכו לראות, סרט איכותי

  13. michal Says:

    אילנה,

    סליחה שהעברתי נושא. נראה לי שהבהרתי את דעתי.
    אסכם, כן, יש לי כעס על שפרה.
    לא, אני לא חושבת שצריך להחרים אותה. אשמח אם תיתוש וצביה ימשיכו להעלות את הלינק לכתבה שלה ועם מ' תמשיך לתת לינקים לידיעות עליה.

    ארנוס,
    אני בטוחה שלא נעים לך בימים אלה בבלוג. קח אויר זה לא אישי.

  14. אילנה Says:

    תודה על ההמלצה,אלך לסרט.
    לפני 4 שנים היינו בטיול ברומניה וכבר אז בוקרשט היתה מערבית לכל דבר ועניין בניגוד ליתר הערים ברומניה.
    ברומניה יש כפרים ששם השעון עצר מלכת,עדיין שואבים מים מבאר והתנועה בכפר עם סוס ועגלה בלב.
    מי שלא היה ברומניה מומלך בחום במיוחד האזורים הכפריים.

  15. michal Says:

    אילנה,

    אני מעריכה שהלכת כבר לישון.

    אז, ליל מנוחה.
    לכולנו- שבת שלום.

  16. michal Says:

    עברתי עכשיו על כל מה שכתבתי והקראתי לבעלי. הוא טען שהגנים שלנו התאחדו ושאני הפכתי להיות יותר מרוקאית ממנו

  17. michal Says:

    אילנה,

    אכן, רומניה ארץ מעניינת. יש בה מהכל. הנופים, עוצרי נשימה.

    אגב, שמעת על הספר של יעל משאלי- רק בוקר קיץ, לכאורה?

  18. michal Says:

    עכשיו, באמת לילה טוב. אני "צוללת" לספר שלי

  19. אילנה Says:

    ממשקה האנרגיה ששתיתי הערב השפיע עלי ואני לא עייפה ,אין לי רצון לישון 🙂

    לילה טוב מיכלי,תהני מהספר.

  20. אביגייל Says:

    באתי להגיד שנה טובה, עברתי על הכתוב וכרגיל יש לי מה להגיד … ואני מניחה שכרגיל לא תאהבו את מה שיש לי להגיד …
    זכותה של שפרה להתנתק וזכותכם לא לאהוב את זה. מפה ועד לחרף ולגדף אותה כאחרוני הטוקבקיסטים – בעיני רב המרחק. כמי שכתבה כאן פעם, אני מזועזעת ממה שקראתי. מי שחושב שהשתן עלה לשפרה לראש, ושכל מה שראינו בבית האח היתה הצגה – לא מגיע לו לקבל בחינם את הטור השבועי שהיא כותבת. יתכבד, או תתכבד ותרכוש את העיתון במחיר מלא ותקרא להנאתה או שלא.
    אני מתביישת ונבוכה שהייתי חלק מהמקום הזה.

  21. אילנה Says:

    אהלן אביגייל שלי
    ראשית ברוכה הבאה ואין לך מה להתבייש שהיית חלק מהמקום הזה,החברים כאן אנשים מקסימים באמת.
    זכותו של כל אחד להביע את תחושותיו,לא חייבים להסכים ולקבל, כל אחד מנקודת מבטו והציפיות.
    אני עצובה לקרא את הטוקבקים מגיבה עד כמה שאני יכולה ויוצאת נגדם אך איני יודעת כמה מהאוהדים עדיין מטקבקים ומגיבים.
    הפניה לחברים נעשתה בעקבות שיחות עם חברי הבלוג והיו כאן דיונים בנושא ,איני יודעת אם קראת אותם ויש דברים שלא נכתבו כאן והם ידועים לחברי הבלוג מתכתובת אישית.

  22. אילנה Says:

    ואיך שכחתי 🙂
    שנה טובה ומבורכת,בריאות טובה ואושר.

  23. Amit Says:

    אומר שוב את דעתי
    אני- ב-ע-ד

    שבת שלום ומבורכת!
    אבי יקר, שנה טובה ומאושרת לך ולבני ביתך.

  24. אילנה Says:

    אהלן עמיתושקה.

    ראי מה עשה לי משקה אנרגיה 🙂
    היום במהלך הקניות ראיתי משקה אנרגיה בטעם אוכמניות,קניתי לטעום ושתיתי בהנאה בארוחת הערב .
    השפעתו עלי חזקה ביותר,איני רוצה לישון,טוב שמחר שבת 🙂

    אגב,הוא מזכיר את המשקה המוגז " תותית".

  25. Amit Says:

    אביגייל יקירתי,
    שנים שלא שמעתי ממך.
    ברוכה השבה!
    אם את כולכך נבוכה ונפעמת מהתגובות החריפות על שפרה ,למה כבר כול כך הרבה זמן שלא נכנסת לבלוג והיית כחלק ממעריציה? עצם זה שנכנסת להגיב רק מוכיח שאת נכנסת לבלוג לעיתים קרובות בכדי להתעדכן בנעשה. הבלוג הזה מורכב מחברים שאיכפת להם מקיומו וטוב להם אחד עם השני,חברים שמשמרים את קיומו ודואגים להתבטא ולהפגין נוכחות. הוא כבר לא בלוג שמוקדש לשפרה , היא לא רוצה בנו ובבלוג. אחנו כאן בזכות עצמנו ומתאים לנו שזה יהיה הבלוג שלנו. רוב חברי הבלוג כבר לא מעוניינים והרוב אמר את שלו. אני לא מגדפת את שפרה ולא שומרת לה טינה,אני גם לא חושבת שיש מה לבוא אליה בטענות! זכותה להתנהל איך שהיא רוצה. אבל אי אפשר לבוא פתאום במפתיע ולהטיח בנו האשמות…בגלל זה עדיף באמת לשנות את שם הבלוג ושלא יקשרו אותנו יותר לשפרה.
    שנה טובה!

  26. אביגייל Says:

    אהלן אילנה יקרה,
    הלכתי אחורה, וקראתי עוד בטרם הגבתי. נראה לי מובן והגיוני שתרצו להמשיך הלאה, הקשר שנוצר כאן בין החברים בהחלט יכול להתקיים ולשמח גם בלי קשר לשפרה. מאחר ואיני שייכת יותר, אין לי זכות וצורך להתערב בשינוי ובתכנים. מכאן ועד דבריה של מיכל – רב המרחק. כמי שאוהבת ומכבדת את שפרה כאדם, אני חושבת שאין זה מן הראוי להשאיר את שם הבלוג כפי שהוא. אי אפשר לאחוז במקל בשני קצותיו. אם זה בלוג לאוהבי שפרה באשר הם – אי אפשר לכתוב בו שהשתן עלה לה לראש … זה אבסורד. אתם יכולים לשנות את השם למאוכזבים משפרה שכל ההתנהלות שלה בבית האח היתה הצגה ובגלל זה צבר לא נענה לה …

  27. Amit Says:

    חחחחחחח אילנוש, לא נורא, מחר שבת תשני עד הצהריים בכיף 🙂

  28. אביגייל Says:

    עמיתוש יקרה,
    ככתוב, נכנסתי להגיד לכם שנה טובה, לאחר זמן רב שלא התעדכנתי. אין לי טענה וחצי טענה על כך שפג העניין בשפרה. גם אני פניתי לענייני – זה צפוי, על אחת כמה וכמה כששפרה בעצמה לא מגלה עניין באנשים שאהבו אותה כל כך. ועדין אני טוענת, כמי שפעם היתה שותפה לבית הזה, שאי אפשר ב"בית של אוהבי שפרה" לכתוב עליה דברים כל כך בוטים. אפשר להתקדם – אבל למה להזיק לה ?

  29. אילנה Says:

    אביגייל יקירה
    בנושא שם הבלוג הרעיון הזה עלה לפני חודשים רבים ע"י אחת מחברי הבלוג .
    אולי כמו שתיתוש הציעה נישאר "החברים של ויק" וכך גם הותיקים יוכלו למצוא את הבלוג ולבקר .
    מה שהחברים יחליטו.
    ממילא שם הבלוג לא ימחק אצלי דבר בנוגע לשפרה.

  30. אירית השפירית Says:

    שלום לכולכם ושבת שלום.

    ברי-בר, תודה לך על הפוסט.

    רציתי גם אני להגיב לרעיונות שהעלתה כאן אילנה, בשמה ובשם אנשים שדיברו איתה. לי דווקא לא מפריע בכלל שאנחנו חוסים תחת השם "החברים של ויק". "ויק" שלנו כבר מזמן הפכה למושג כללי וכבר מזמן לא נובחת. היא מסמנת אולי את הדברים שהיינו רוצים לראות; את השאיפה להתחדש ולגדול, לשנות ולחפש את הטוב, הרצון להיות אנושיים ומתחשבים ותרבותיים. את כל זה שפרה סימלה עבורנו בעת התוכנית, זה מה שמשך אותנו לכאן ולדעתי זה מה שגם משאיר אותנו ביחד. זה לא שכולנו מושלמים, חס וחלילה, אבל השאיפה לשפר וללמוד ולהשתנות ולגדול – בה עצמה נמצאת התשובה. כך שאני באופן אישי לא הייתי משנה את שם הבלוג.

    דבר שני, הייתי שמחה לראות את הבלוג שלנו פתוח לכל הנושאים ולכל אדם, לכן אפשר בפירוש להביא קישורים על שפרה, ומי שזה לא מעניין אותו לא חייב להגיב, ואפשר לדון על ספרים וסרטים ולשמוע שירים ולדון על פוליטיקה וחברים ואנושיות, או על נושאים שנמצאים כעת על סדר היום ושמטרידים את רובנו: המצב של העובדים הזרים וילדיהם, שיחות השלום (?!), מתי ישוחרר כבר גלעד שליט וכו' וכו'. אפשר לכתוב סיפורים ושירים, אפשר לצטט ממאמרים, אפשר להעלות נושאים לדיון. אפשר הכול. מה שאי אפשר לעשות, לדעתי, זה לסתום פיות. זכות מי שנעלב – להיעלב, ומי שאוהב – לאהוב, וזכות כל מי שרגשותיו מעורבים לחוש רגשות מעורבים. למה לא? לא הייתי הולכת לקיצוניות שמדירה אנשים מסוימים מן הבלוג או גורמת להם לחוש לא בנוח. לכול יש מקום, כל עוד שומרים על כבוד הזולת ועל סבלנות וסובלנות.

    ולסיכום: מי שלא מסכים אתי תישלח אליו מייד ברגע זה משטרת המחשבות והוא יוגלה למושבת עונשין לכל ימי חייו. 🙂

  31. אילנה Says:

    חחחחחחחחחח,קסם האירית.
    אני פוחדת מהגלות במושבת העונשין לכן אני מסכימה איתך כרגיל 🙂

  32. Amit Says:

    אביגיילי יקרה,
    מיכל רק ציטטה אחרים שאמרו את מה שאמרו על שפרה והעלתה את זה כאפשרות למרות שהיא מעריכה מכבדת ומעוניינת לשמוע ולעקוב ולהתעדכןאודות שפרה. אף אחד לא מגדף או מנסה להזיק לה, כול אחד יכול לשתף את מחשבותיו גם אם זה צורם לעיניים של האחר.
    את מוזמנת כאן תמיד אם תרצי כמובן, אנחנו מעוניינים בכולם!
    "החברים של ויק" נשמע לי מצויין!! אני בעד!
    איריתוששש בוקר טוב אליהו 🙂

  33. אביגייל Says:

    ובנימה אופטימית זאת – שנה טובה לכל אוהבי שפרה באשר הם …
    מבטיחה לא "להציץ" שוב …

  34. אירית השפירית Says:

    אוף, כתבתי סיפור שלם והוא נמחק אחרי שלחצתי בטעות על מה שלא צריך ללחוץ עליו. 😦

  35. אילנה Says:

    שנה טובה אביגייל.
    את מוזמנת תמיד בכיף ולא רק להציץ.

  36. אילנה Says:

    באמת אוףףףף קסם האירית.
    אחכה שתכתבי שוב ואלך לישון.
    אגב,סיימתי את תרתי ידיעות ונתקעתי באמצע מעריב,אני צריכה לסיים אותו אז….תזדרזי 🙂

  37. אירית השפירית Says:

    שלום לכולכם יקרות ויקרים ושנה טובה ומשובחת. תיתוש ואני כבר עובדות על שנה טובה מושקעת אז יש לכם למה לחכות. מה העניינים?

    אילנוש, הצטערתי לשמוע שנילה כבר לא אצלכם, אפילו שאני בטוחה שהיא מקבלת טיפול מעולה והרבה אהבה. אני בטוחה שאת מתגעגעת.

    עמיתילה, זה שאני לא כותבת הרבה לא אומר שאני לא חושבת עליך. אני בטוחה שאת כבר סקרנית לראות את בתך הקטנה. אני מקווה שאת חשה בטוב ושהכול עובר ממש לפי התוכניות.

  38. אירית השפירית Says:

    אני דווקא לא כל כך הצלחתי היום עם התשבצים, לא בידיעות ולא בהעיר. אבל תמיד יש גם את מחר … 🙂

  39. Amit Says:

    שנה טובה ומאושרת אביגייל.
    איריתושש התגעגעתי פשוט 🙂 אני בסדר, גודלת לי מיום ליום.
    אילנוש, שיהיה בהצלחה בפתרון התשבץ ובהצלחה בהרדמות הלילה 🙂
    ליל מנוחה לכולם!

  40. אירית השפירית Says:

    אילנה'לה, ייקח לי קצת זמן כי אני צריכה לשחזר את כל מה שכתבתי. לא נורא, אני בטוחה שהטקסט יחכה לך, לטוב ולרע, גם מחר, אם בכל זאת משקה האנרגיה יפסיק לעבוד. יו, איזה כיף שאתם ערים בשעות שלי. אני כבר לא רגילה.

  41. אילנה Says:

    לילה טוב,שינה מתוקה וערבה לכולם.

    שנה טובה ,מאושרת ,מבורכת ובשורות טובות ומשמחות לכל חברי הבלוג בהווה ובעבר.

  42. אביגייל Says:

    עמיתוש, בשעה טובה. לידה קלה.

  43. אילנה Says:

    קסם האירית,אחכה להיום בשעה מאוחרת יותר לקרא את שתכתבי.

    התגעגעתי לדדהדס.

    לילה טוב ונשיקות.

  44. Amit Says:

    אביגייל, תודה רבה!
    אילנוש, נרדמת?

  45. אירית השפירית Says:

    נראה לי שהפוסט הזה הוא בעצם על סובלנות.

    אתחיל בטון קצת דידקטי עם 3 סרטונים קצרצרים על סובלנות.

    תסלחו לי, אבל יש בתוכי קצת (ממש טיפ טיפה) מן המורה. אבל לא חייבים להסתכל …

    http://www.youtube.com/watch?v=AgushM8qLtE

    נושא הסובלנות והבחירה שניתנת לנו אם להתנהג כמו גורילות (מסכנות, מה רוצים מהן?) או כמו אנשים מתורבתים (???) עולה גם מן הפוסט של ברי-בר וגם מן הדיון שהתפתח כאן לאחר מכן. אז גם לי יש סיפור באותו עניין, למי שיש כוח לקרוא.

    מזמן לא סיפרתי לכם על הרפתקאותיי בבית המשותף שלי עם השכנים מן הגיהנום, ולא שלא היה מה לספר, כל הזמן יש התרחשויות, אבל באמת חששתי שהפרסום יעלה לשכנים לראש (או נכון יותר לומר, שבמקרה מישהו מהם ייתקל בו …) ואז, אנה אני באה?

    כידוע לכם, כדי שייווצר ריב שכנים לא צריכים יותר מדי. למען האמת, צריך דווקא פחות מדי, וככל שהנושאים יותר טריוויאליים, קטנים, פצפוניים וקטנוניים כך הריב גדול יותר ואלים יותר. לצערנו רק השנה היתה דוגמה שאתם בוודאי זוכרים, עם אישה שרצחה את שכנתה ההרה רק "כי לכלכה לה את הכביסה".

    הסיפור שלי הוא סיפור קטן, על בית משותף, שבחזיתו יש גדר חיה של שיחים שלצערנו גדלים קצת מהר מדי ואין ברירה אלא לגזום ולרענן אותם פעמיים בשנה. גם השנה ועד הבית רצה להזמין גנן לצורך הגיזום. נבחר הגנן שהציע את ההצעה הזולה ביותר, אבל, אבוי, גם העבודה היתה בהתאם. לאחר שהוא סיים את מלאכתו והלך לו לדרכו נתגלתה גדר חיה עם כל מיני שקעים ובליטות מוזרים, ממש גדר חיה ביזארית (ומכוערת). את החלק העליון של השיחים במקום לגזום הוא קיפל אחורה, ומטבע הדרכים ה"קיפול" לא החזיק מעמד והשיחים חזרו לסורם, כלומר לעמוד זקופים.

    פנתה השכנה א' לוועד הבית בצרחות: איך זה ייתכן? למה אתם עושים דבר כזה דווקא לי? אני יודעת שעשיתם גיזום כל-כך מכוער רק כדי לעצבן אותי. אמרו לה אנשי הוועד: תירגעי, הגנן הוזמן לחזור כדי לתקן את עבודתו. אבל בינתיים אחד מאנשי הוועד נסע לשבוע לנופש משפחתי בטבריה והגיזום נדחה, ושבוע אחרי כן הגנן לא היה זמין (מה לעשות, הדוד שלו נפטר. גם לדודים של גננים מותר מידי פעם למות ולא להתחשב ברצונות של דיירי הבניין). לאחר שבוע וחצי חזרה א' אל אנשי הוועד והפעם הטונים עלו ונוספו להם קללות והכפשות: אתם נוכלים! בשביל מה אני משלמת את דמי ועד הבית אם אפילו בבקשה קטנה שאני מבקשת אתם לא מטפלים? אני בטוחה שאתם גונבים את כל הכסף של הוועד. אני לא סומכת עליכם בכלל! חסרי אחריות! … וכולי וכולי.

    ואני חושבת לעצמי: למה אנשים לא יכולים לדחות סיפוקים? למה הכול צריך להיות הרגע ועכשיו? למה יש אנשים שכאשר הם רוצים משהו העולם חייב לעמוד על הראש ולספק להם מייד את מאווייהם? ואיך הגענו לכך שרבים לא יכולים לשאת אפילו תסכול קטן, או להמתין רגע אחד וכדי להשיג את שלהם מוכנים לרמוס הכול מסביבם, להעליב, להשפיל, לצעוק, לשקר, לנקוט באלימות?

    הרי זה לא צריך להיות כך!!! אתה יכול לתת למישהו לעקוף אותך בכביש ולהגיע הבית 30 שניות מאוחר יותר מאשר התכוונת; אתה יכול לדבר בנימוס למישהו גם אם הוא עונה לך תשובה שקצת מאכזבת אותך; אם למישהו שאתה מכיר קרה משהו טוב, אתה לא חייב מייד לגשת ולהגיד לו ש"לך יש יותר גדול". הרי כולנו מתמודדים עם תסכולים כל הזמן, ואיכשהו העולם לא מתאים את עצמו אלינו כל הזמן. אנחנו לא מרכז העולם ולפעמים עלינו להתגמש, אבל כאשר אנשים נתקלים בתסכול, יש ביניהם מי ששוכחים את אנושיותם, שוכחים שמולם נמצאים אנשים עם רגשות וצרכים משלהם ועם מטלות נוספות.

    אז בבקשה: קצת יותר סבלנות וסובלנות, קצת יותר כבוד לזולת, גם לקרוב וגם לרחוק, גם לדומה וגם לשונה מאתנו. קצת יותר אהבה לא תזיק לאף אחד.

    שביר/ ורדינה כהן

    http://www.youtube.com/watch?v=0BNQodyaSnk

    מילים ולחן: סטינג
    תרגום: אורלי מורג

    שוטף הדם פלדה כגוף אדם
    ייבשו בשמש דמדומים
    הגשם שוב מחר ימחה כתמים
    הם בתוכנו פנימה קיימים.

    אולי זה פועל שיוצא
    לגמור ויכוח בלי קצה
    שאלימות היא שורש רע
    היא סוף, היא אין ברירה.

    שאם נולדת בחרון כוכב
    הן לא תשכח
    אתה שביר כל כך.

    עוד ועוד
    טיפות טיפות
    דמעות של כוכב
    דמעות של כוכב
    עוד ועוד
    הגשם שח:
    אתה שביר כל כך
    אתה שבריר כל כך.

  46. תיתוש Says:

    בוקר טוב ושבת שלום חברים יקרים שלי

    התעוררתי הבוקר וראיתי את מה שנכתב בלילה בבלוג. כתבתי תגובה ארוכה ומושקעת מאוד ואך שגמרתי לכתוב אותה בטעות מחקתי אותה. אני לא יכולה לשחזר אותה היא לקחה לי הרבה אנרגיות וחבל כי רציתי להגיב גם לאביגייל וגם למיכל.

    אביגייל שנת בריאות ואושר נחת מבנייך ומהסובבים אותך.
    חבל לי מאוד שאת מתבישת ונבוכה שהית חברה שלנו בלוג ויק אני דווקא מאוד גאה להיות חברה בבלוג עם האנשים הכי מקסימים בעולם

    אירית יקירתי תודה על הסיפור שכתבת אני מקווה שתכתבי בבלוג יותר כיף לקרוא את הסיפורים והתיאורים שלך 🙂

    אוףףף מעצבן אותי שנמחק לי מה שכתבתי קודם

    שבת שלום חברים יקרים שלי אוהבת את כולכם חיבוק גדול ממני 🙂

  47. michal Says:

    שבת שלום

    אביגייל שנה טובה גם לך. מי יתן ובשנה הבאה תהיי רגועה יותר ותצליחי לקרוא את כל הטקסט עד הסוף מבלי להתעצבן ולהבין אותו לא נכון.

    אירית
    כרגיל, כייף לקרוא אותך.

    עמיתוש
    מה העניינים? חבל שפרשתי אתמול לפני שהגעת.

    תיתוש,
    מה שלומך? הימים קרירים יותר? אתמול, כשיצאנו מהסרט, נראה היה כי יותר נעים ופחות לח.

    ארנוס,
    אייכה?

    שבת שלום

  48. michal Says:

    עמיתוש

    גם אני בעד.

  49. קיפי42 כלבה בהפרעה Says:

    שב"ש לכם , שנה טובה, בריאה ומלאת הגשמות עליכם ועל כולם.

    אבי , נחמד שהגחת , שנה טובה , בריאה ומאושרת לך ולבני משפחתך.

    בר, תודה על הפוסט.

    מיכל יקרה, תרשי לי לתקן אותך, מעולם לא אמרתי או רמזתי ששפרה עשתה "הצגה" בבית האח הגדול, אמרתי דברים אחרים.
    נראה שהבנת אותי ממש לא נכון, אני מציעה לך לקרוא את דברי בשנית, ולהתרשם מהמתואר כפי שהוא .

    אביגייל Who ? אם התכוונת להיכנס לבלוג ובאמת לאחל שנה טובה ובזאת לסיים ( כמו אבי למשל ) הייתי מעריכה אותך יותר. חבל אביגייל, עשית רע בעיקר לעצמך.

    שפירית יקרה , אני כל כך אוהבת את כתיבתך , היא גורמת לי להיות רכה ל -30 שניות 🙂
    עכשיו ברצינות, באשר לתגובתך הראשונה, תרשי לי להצטרף אליה, אני חושבת בדיוק כמוך.
    באשר לשכנים, איזה אקשן, מזל שהם קימיים , אני חייבת לציין שהעלילות גורמות לי לתובנה שונה משלך, הן גורמות לי לתובנת החיוך.
    מה את אומרת שפירית, נכון שאני רצינית ?

    אילנוש שלי, באשר לבלוג : מכוון שלא מתחשק לי לחזור על דברים שנאמרו, אני חושבת בדיוק כמו חברתינו המקסימה שפירית (תקראי אותה שוב בתגובתה לפני הקודמת).

    תיתוש ואילנה, אתן מדהימות אותי כל פעם מחדש, אני מייחלת לעצמי לקראת השנה החדשה לקבל אפילו טיפה מהחמלה וההתחשבות שלכן.

    עמיתוש, מה, מי, רגע! הלידה קרבה ? מעוניינת בהצעה לשם ?

    שאו ברכה וחיוך,
    קיפי.

  50. מ Says:

    צהריים טובים לכולם.

    האמת, קראתי את כל אשר כתבתם בפוסט הנוכחי ובפוסט הקודם שעורר את הסערה ולא הבנתי למה ? למה אי אפשר להסתכל עליו בחיוך ? ברוח נוסטלגית ? איך ברגע אחד קטן התאהבנו בשפרה ונקשרנו אליה גם אם אנחנו לא צופי ריאלטי ? והרי הרבה בזכותה אנחנו כאן… אני פשוט חייכתי ולא האמנתי שכבר שנתיים חלפו ואנחנו כאן, עדיין כאן למרות הכל. הבלוג שלנו נוצר בגלל שפרה אך היא לא העניין המרכזי, הקשר בינינו הוא העיקר. אני חושבת שיש מקום לכולם ולכל נושא וניתן לשלב כפי שעשינו עד עתה . אנחנו אנשים בוגרים ומי שלא מעניין אותו דבר מה מוזמן לא לקרוא ולא לקחת חלק בדיון כלשהו. לא צריך להסחף לקיצוניות כזאת או אחרת.

  51. ארנוס Says:

    תשמעו רציתי לכתוב פה דברים, אבל באמת שאין לי כבר מה להגיד. הבלוג תמיד שימח אותי בתקופות רעות אבל לאחרונה כל פעם שאני נכנס לכאן אני יוצא מכאן עם תחושת דיכאון, ונראה לי שהמסקנה שלי צריכה להיות ברורה – לקחת פסק זמן מהבלוג הזה לכמה זמן, ואולי לחזור כשיירגעו כאן הרוחות. כרגע, לא כיף לי פה יותר.

  52. תיתוש Says:

    מיכל תודה על ההתעניינות. נכון בימים האחרונים יש מזג אויר יותר טוב ובבונקר שלי אין את החום הלחות והמחנק שהיו קודם. הקייץ הזה באמת היה לי קשה יותר מהאחרים וכבר פחדתי שלא אשרוד אותו אבל עכשיו ברוך השם הרבה יותר טוב 🙂
    אני שמחה שאת מצליחה לצאת מהבית ולהנות בחוץ (למשל שתי הסרטים שראית השבוע) זה אומר שאת מצליחה להתגבר ומנסה לחזור לחיים רגילים אני ממש גאה בך כל הכבוד לך 🙂

    ממוש גם אני חושבת כמוך. אבל יש חברים שהרגישו שזה כבר מוגזם פוסט אחרי פוסט על שפרה כשהם כבר התקדמו הלהה והם כבר מזמן נמצאים בבלוג בגלל החברים ולא בגלל שפרה (לי אישית נושא שפרה לא מפריע.)

    ארנוס יקר אתה לא צריך לקחת את מה שקורה בבלוג אישית וחבל שמעבר לשפרה לא כיף לך איתנו קח את הפסק זמן שאתה מרגיש שאתה צריך ואני מאוד מקווה שאחר כך תחזור אלינו אני אשמח לראות אותך בבלוג. קבל ממני חיבוק גדול 🙂

    קיפוש יקרה עלי לא תעבדי אני אריי מכירה אותך קצת יותר את יכולה להסתתר מאחורי כלבה נבחנית ונשכנית אבל אני יודעת שאת נשמה טובה ושיש בך הרבה חמלה ולא יעזור לך גיליתי את הסוד שלך בבלוג שגם הם ידעו 😀
    חיבוק גדול לכולם

  53. Amit Says:

    צהריים טובים ושבת שלום לכולם!
    איריתושששש איזו מגילה מעלפת!!! מאוד אהבתי את סיפור שכנים שלך (האם הוא אמיתי?) ולמדתי ממנו הרבה מאוד. אני אומנם לא אדם אימפולסיבי שישר תוקף מבלי לקחת שניה אויר ולחשוב. להיפך, אני בד"כ חושבת הרבה לפני שאני מגיבה. רק שמאוד תלוי על מה מדובר והנסיבות מן הסתם. אם ביקשתי דבר מה מספר פעמים ועדיין מתעלמים מבקשתי , אותי זה כבר יכעיס, מה לעשות, גם אני בן אדם.
    במקרה של השכנה, סיפקו לה סיבות שונות ומשונות ודרשו ממנה איפוק, מובן שזה מתסכל אבל כמו כולם, היה עליה להתאזר בסבלנות ולקוות שהנושא יטופל.
    קיפוששש, הלידה עדיין לא קרובה כולכך, יש עוד שלושה חודשים לא למדאג 🙂
    לגבי שם, כבר בחרנו שם לנסיכה 🙂
    ממוש יקירתי, אנחנו בבלוג כבר שנתיים ונכון מאוד, הכול בזכות תוכנית האח הגדול ושפרה הזוכה. נשארנו יקירתי בגלל שהיה לנו נחמד מאוד יחד ועם הזמן גם מצאנו נושאים שונים ומשותפים אחרים להנות יחד גם מבלי להזכיר או לדבר על שפרה.
    בואי ניקח את זה לנקודת ראות של שפרה, את עוד לא יודעת ששפרה מאוד לא אהבה את רעיון בלוג ההמשך והאיזכורים עליה יום יום, הרכילות, התמונות וכול השאר? האם בכול זאת היית מעוניינת להמשיך כמסורת זו למרות ששפרה לא מעוניינת?? איך את היית מגיבה שממשיכים לדבר עלייך ולפרסם תמונות שלך על גבי הנט שאת כה סולדת מכך?
    עכשיו בואי נדבר עלינו, על רוב חברי הבלוג שגם כן כבר סולדים מן הנושא הזה ומעוניינים להמשיך בקיום הבלוג המקסים הזה בזכות האנשים שבו ולא בזכות דמות ריאליטי שבזכותה בעצם הכרנו ונוצרנו. נתנו לה את הכבוד שהגיע לה עד היום, עברו כבר שנתיים והיה כדאי מאוד להמשיך הלאה ולהניח לה ולבני ביתה.
    כולנו נזכור אותה לדעתי לעוד שנים רבות, אבל היא כבר במקום אחר וגם רובנו כבר במקום אחר לגמרי.
    נמשיך לדבר על כול נושא שתבחרו או נשתף בכול העולה על רוחנו, גם אם מדובר בשפרה, מי שרוצה שיגיב ומי שלא שימנע. אבל, להעלות פוסטים עליה כבר לא לעניין וזו דעת הרוב.
    ארנוס היקר,
    אתה מבין אלו שמסרבים לקבל את דעת הרוב ולהבין ששפרה כבר לא הנושא המרכזי של הבלוג שלנו. אם אתה לא חושב שמקומך עימנו כאן רק בגלל זה אז חבל מאוד מאוד.הדברים שכתבתי לממוש מופנים גם אלייך, אנא כבד רצונם של אחרים ובמיוחד רצונה של שפרה שאותה אתה כולכך מעריץ.
    המשך יום קסום לכולם!

  54. בר Says:

    שלום לכולם.

    רציתי שתדעו שהחלטתי לעזוב כרגע את הבלוג, אולי אחזור כשהכל ירגע.
    אני לא רוצה להיות חלק בתוך כל הטירוף הזה שנוצר כאן. אתם הגזמתם, כל העניין של הבלוג פשוט יצא מפרופורציה לגמרי.

  55. אוריתי Says:

    אוף נמחק לי.
    חצי יום לא ביקרתי ואיזה בלאגן.
    בר וארנוס, בבקשה אל תכעסו עלינו, גם חברים טובים ואפילו אחים אוהבים חלוקים לעיתים בדיעותיהם אבל נשארים אוהבים. אז אל תעזבו בבקשה, הישארו עימנו.
    אביגייל, את יודעת שאני אוהבת אותך ושמחה שקפצת לבקר. תמיד תישארי חלק מאיתנו ואשמח אם תקחי חלק בבלוג החביב שלנו.
    ולגבי השם, אני בעד "הבלוג של ויק" ותו לא. שפרה רוצה לשכוח את "האח הגדול" והיות ואנחנו תזכורת מתמדת לתוכנית, לא רוצה בשום קשר איתנו. כך אני לפחות חושבת ומכבדת את רצונה. מבחינתי זו היתה תקופה נחמדה וזהו, נגמר. אני נהנית לקרוא את הטור שלה בלאישה לכן אשמח אם תיתוש תמשיך להעלות אותו ומי שלא רוצה שלא יפתח , אבל זו דעתי הפרטית.
    איריתוש, באמת שאלתי את עצמי לאחרונה למה לא שמענו לאחרונה עוד מעלילות הבית המשותף והנה העלית לנו סיפור. כרגיל, אהבתי לקרוא.
    יש לי כרגיל כביסה לקפל, מישהו מתנדב?

  56. אילנה Says:

    שבת שלום וערב טוב יקיריים

    ברוש וארנוס יקרים!,אתם לא צריכים לעזוב,מקומכם כאן איתנו.
    אתם לוקחים את הדברים אישית ורחוק מאוד.
    אם הבנתם את דברי כל החברים נמשיך לקרא עליה,קישורים לכתבות וכמובן הטור האישי שיובא.
    אנא תחזרו בכם.

    תיתוש ואירית מכינות כרטיס ברכה לחברים,אני מציעה שכרטיס הברכה יהייה הפוסט הבא וכל הדיונים שהיו כאן יהיו מאחורינו.

  57. תיתוש Says:

    אוריתיס כרגיל אני מתנדבת לקפל לך את הכביסה אותי זה מרגיע 🙂

    ברוש מתוקה אל תעזבי אותנו אנחנו אוהבים אותך בבקשה תשקלי את זה שוב 😦

  58. תיתוש Says:

    ערב טוב ושבוע טוב אילנוש מקובל עלי 🙂

    שבוע טוב חברים יקרים שלי חיבוק של אהבה לכל אחד ואחד מכם 🙂

  59. אילנה Says:

    ארנוס ובר,שלחתי לכם מייל.

  60. אוריתי Says:

    תיתוש, כרגיל תודה, לצערי אין אפשרות קיפול וירטואלי אז אני מתיישבת לקפל את הערימות 😦

  61. תיתוש Says:

    חחחח אוריתיס בהצלחה ובהנהה 😀

    ברוש גם אני כתבתי לך מייל. לא נוותר עליך כל כך מהר 🙂

  62. אוריתי Says:

    תיתוש, מה הנאה? איזה הנאה שי בקיפול כביסה? לא מצליחה להבין. 🙂

  63. בר Says:

    אילנה, זה בכלל לא קשור לשפרה. להפך, אין לי שום בעיה שהבלוג ישתנה, אפילו אין לי בעיה שהשם שלו ישתנה. פשוט כל הנושא הזה יצא מכל פרופורציה וזה מה שהכעיס אותי.

    ודרך אגב, לא קיבלתי את המייל, אני אשמח שתשלחי לי לג'ימייל.

  64. תיתוש Says:

    אוריתיס לשבת בנחת ליד הטלויזיה עם כוס קפה ולקפל כביסה אני מאוד נהנית מזה : הרבה פעמים אני גם לא רואה טלויזיה ורק מקפלת כביסה ומפליגה בדימיונות לכל מיני מקומות אני נהנית מזה 😀

  65. Amit Says:

    ברבר, אשמח לשמוע ממך על מה ולמה הנושא יצא מכול פרופורציה,חשוב לי לשמוע את דעתך.
    את יכולה לענות לי בפרטי אם לא נעים לך על גבי הבלוג
    milki10@hotmail.com

  66. אוריתי Says:

    עמיתוש, מה שלומך? איך את מתקדמת?
    נראה לי שברוש שלנו נפגעה קצת מהרוחות הסוערות פה. מקווה שהיא תחזור בה.
    אני רוצה לשתף אתכם במשהו. בדיוק עכשיו קיבלתי במייל ממישהו שהוריו הכירו את אמי בצעירותה, תמונה משנת 1949שמצא בין התמונות של הוריו שנפטרו וזיהינו בה את אמי ושתי חברות מצולמות עם עוד חברים, כנראה כשבאו לבקר בבית העולים או במעברה בה שהו הוריו. יש לי הרבה תמונות של אמי בצעירותה אבל תמיד מרגש לראות עוד אחת. לצערי אין לי דרך לדעת מי כל האנשים המצולמים, אבל עשה לי טוב בלב.

  67. צביה Says:

    לחברי הבלוג שבוע טוב

    מאד מאד לא נעים ולא עושה טוב מה שקורה כאן.

    אני משאירה כאו למי שירצה את המייל שלי מי שיבוא לו מוזמן להשתמש בו כשיבוא לו

    tzvih@netvision.net.il

    קראתי כל מה שכתבתם והרגשתי שדי לי.
    שתהיה לכולם שנה טובה מאושרת ובעיקרבריאה.

  68. תיתוש Says:

    אוריתיס מאוד מרגש 🙂 אולי תנסי לבדוק עם מי שנתן לך את התמונות אם הוא יכול לברר עם מי שנתן לו את התמונות אולי הוא יודע מי האנשים את גם יכולה לפרסם את התמונה בפייסבור או באתר של יוצאי יוון אולי הם יכולים לעזור לך. גם לי היתה בשבוע שעבר הפתעה כזאת כשמישהו העלה לפייסבוק תמונה של אימי ושל אחיותי ואחי כשהיה תינוק ושלי כשהיתי מאוד קטנה אני לא זוכרת את התמונה הזאת אף פעם לא ראיתי אותה. לנו לא היתה מצלמה בבית וכמאת אין תמונות של משפחתי מהשנים הראשונות אני מאוד התרגשתי מזה היתה עוד תמונה של אבא שלי ושל אחי כשהיה נער צעיר והזיכרונות הציפו אותי זאת היתה התרגשות של שמחה ועצב גם הורי כבר לא בין החיים וכל תזכורת עושה לי מערבולת 🙂

  69. תיתוש Says:

    צביה יקרה די עוד מעט ברוש מחליפה פוסט ונתחיל דף חדש הכל בסדר נשאיר את היומיים האחרונים מאחורינו
    אני מיקווה שאת לא תעזבי אותנו כמו שאוריתיס כתבה גם במשפחות הכי טובות יש לפעמיים אי הסכמות והיא הבנות ואחרי שמוציאים את זה הכל חוזר לקדמותו לא צריך להתרגש ולא לעשות צעד קיצוני קבלי חיבוק גדול ממני ואל תעזבי אותנו אני לא מוכנה לוותר על אף חבר בלוג ויק כולכם יקרים לי מספיק אתם עושים אותי עצובה 😦

  70. אוריתי Says:

    תיתוש, אולי באמת אנסה לבדוק. לאמי בצעירותה היו המון חברים וחברות ,אולי אבדוק עם אחת מהן. גם לנו לא היתה מצלמה אבל יש להורי המון תמונות וגם אותנו צילמו הרבה, היו צלמים ברחוב שהיו מצלמים. אני זוכרת את הצלם שהיה בגן הנביאים ליד הבית שלנו ששם היו מצלמים אותנו. היו ימים.
    ראיתי את התמונה שלך בפייסבוק אבל אני לא יודעת מי מהילדות זו את. תגלי לי.
    כפי שאת רואה אני עושה הכל כדי לא לגשת למלאכה השנואה עלי אז זהו.עוזבת את המחשב עכשיו.

  71. בר Says:

    יש פוסט חדש
    https://viksfriends.wordpress.com/2010/09/04

התגובות סגורות.


%d בלוגרים אהבו את זה: