Archive for מרץ, 2010

אושר, שלווה וחזון פנימי

26/03/2010

 

     

"בתרבות המערב אנשים חותרים להצלחה. הם רוצים בית גדול, הם רוצים שהעסק שלהם יצליח, הם רוצים את כל הדברים החיצוניים. אבל גילינו במחקר שלנו, שהשגת כל הדברים החיצוניים האלה אינה מבטיחה בהכרח את מה שאנחנו רוצים באמתאושר. אם כן, אנחנו רודפים אחר אותם דברים חיצוניים במחשבה שהם יביאו לנו אושר. אבל הדרך היא הפוכה. תחילה צריך לחפש את האושר הפנימי, השלווה הפנימית, החזון הפנימי, ואז יופיעו כל הדברים החיצוניים."

                                                         מארסי שימוף (מתוך "הסוד")

אי הרגשות

13/03/2010

לפני שנים רבות, היה אי ובו שכנו כל הרגשות: שמחה, עצבות, ידע וכל השאר ביניהם, גם אהבה.

באחד הימים, הודיעו לכל הרגשות שהאי עומד לשקוע. כל הרגשות החלו בהכנות נמרצות לקראת העזיבה: הם תיקנו סירותיהם, ארזו חפציהם ולאחר שהכל היה מוכן, הם החלו לנטוש את האי אחד אחרי השני. כולם, מלבד אהבה, שסירבה לעזוב את האי והחליטה להישאר עד הרגע האחרון.

כשהאי כמעט שקע, החלה אהבה לקרוא לעזרה. היא ראתה את עושר ששט בסביבה על ספינת הפאר המוזהבת שלו, וקראה לו: "עושר, האם אתה יכול לקחתני עמך?"

"לא, אינני יכול. ספינתי מלאה בזהב, כסף ויהלומים, אין מקום פנוי עבורך", השיב עושר.

אהבה החליטה לבקש עזרה מגאווה, שגם היא שטה לה להנאתה אל מול חופי האי בסירה יפהפייה: "גאווה, בבקשה עזרי לי!", התחננה אהבה, אך גאווה השיבה: " אני לא יכולה לעזור לך. את רטובה כולך, ואת עלולה לגרום נזק לסירתי."

עצבות הייתה אף היא בסביבה ואהבה קראה לה: "עצבות, תני לי לבוא עמך!", אך עצבות השיבה: "אהבה, אני מצטערת, אך אני כל כך עצובה ואני רוצה להיות לבדי."

גם שמחה חלפה על פני אהבה, אולם היא הייתה כל כך מאושרת ושמחה, שהיא אפילו לא שמה לב לקריאתה הנואשת של אהבה.

לפתע נשמע קול: "בואי אהבה, אני אקח אותך." היה זה מישהו קשיש. אהבה הרגישה כה מבורכת ונרגשת, שהיא אפילו שכחה לשאול את שמו. כאשר הם הגיעו לאדמה יבשה, הקשיש פנה לדרכו. אהבה, שהבינה כמה אהבה שוכנת בקשיש, שאלה את ידע, קשיש אף הוא, מי היה זה שעזר לה.

"היה זה זמן", השיב ידע"זמן?" שאלה אהבה. "אבל מדוע שזמן יעזור דווקא לי?"

ידע חייך בתבונה ואמר: "מכיוון שרק הזמן מסוגל להעריך את גדולתה של האהבה."

פתרון החלום

04/03/2010

היה היה פעם מלך שחלם חלום. בחלומו, כל השיניים שהיו בפיו נפלו, נשרו אחת אחת. הוא התעורר מן החלום בחרדה ומועקה גדולה, ומיד זימן אליו את פותר החלומות הרשמי של החצר.

שמע פותר החלומות את החלום, ואמר למלך: "מלכי הנכבד, הוד רוממותך… אני חושש שאני צריך לבשר לך בשורה לא נעימה… פירושו של החלום הזה הוא, שאתה תחזה במותם של כל בני משפחתך בעודך בחיים."

כעס המלך מאוד על פרשנות זו שניתנה לחלומו, והזמין חכמים אחרים לפתור את תעלומת השיניים הנופלות. אחד אחר השני התייצבו בפני המלך פותרי החלומות, ידעונים, מגידי עתידות וכדומה- ולכולם היה אותו פתרון: השיניים הנושרות מן הפה מסמלות את בני המשפחה הנושרים מן החיים. בזה אחר זה נשלחו כולם לצינוק, והמלך הסתובב בארמונו כארי בסוגר, כועס ורוגז על כל העולם.

עד שביום בהיר אחד הגיע אל הארמון איש חכם, שהציע לנסות את כוחו בפתרון החלום. הובל האיש אל לשכתו של המלך, ולאחר ששמע את פרטי חלומו- אמר לו כך:

"הוד רוממותך, המלך הנישא מעם, הנה פתרון חלומך: אתה תחיה חיים ארוכים מאוד. במשך ימי חייך, תזכה להשתתף באירועים רבים של משפחתך הענפה, מהם שמחים ומהם פחות שמחים. אתה תהיה נוכח בחיים האלה ובעולם הזה, ותמשיך להאציל מרוחך ומטובך את כל הזקוקים לך גם זמן רב אחרי שרבים מבני משפחתך כבר לא יהיו עמנו…"

או! זה פתרון מתאים לחלומי! חשב המלך המוחנף, וציוה ברוב שמחתו להעתיר מתנות רבות על ראשו של האיש החכם.

זו החוכמה: מה שחשוב בחיים, זה לא מה שאומרים, אלא איך אומרים.