Archive for אוקטובר, 2009

מהו ערכנו האמיתי

31/10/2009

                        מהו ערכנו האמיתי

מרצה ידוע התחיל את הרצאתו בהחזיקו ביד שטר של 20 דולר. בחדר, בו היו 200 מאזינים הוא שאל: "מי מעוניין בשטר זה של 20 דולר?" ידיים החלו להתרומם. "אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות זאת."

הוא החל לקמט את השטר, ואז הוא שאל: "מי עדיין רוצה אותו?" עדיין היו ידיים למעלה באוויר. "טוב" הוא ענה, "מה אם אני אעשה זאת?" הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו לתוך הרצפה באמצעות נעלו. הוא הרים אותו מהרצפה, כעת כולו מקומט, מעוך ומלוכלך ושאל שוב: "עכשיו מי עדיין רוצה אותו?" עדיין הידיים התרוממו לאוויר.

"חבריי, כולכם למדתם שיעור בעל ערך חשוב מאוד. לא חשוב מה עשיתי לכסף, אתם עדיין רציתם אותו מכיוון שערכו לא ירד. הוא עדיין היה שווה 20 דולר. פעמים רבות בחיינו, אנו מועדים, מתכופפים ושוקעים בעפר בעקבות החלטות שקיבלנו, או בגלל נסיבות שניקרו בדרכנו. אנו מרגישים אז חסרי ערך. אבל אין חשיבות למה שקרה או למה שיקרה, אתם לעולם לא תפסידו מערככם. אתם מיוחדים- לעולם אל תשכחו זאת! לעולם אל תתנו לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של מחר."

האנרגיה האצורה בנו

23/10/2009

                        אל

 לפי המיתולוגיה ההודית, כל בני האדם עלי אדמות היו פעם אלים. אבל בשלב מסוים הם החלו לנצל לרעה את כוחם. כשהאל העליון ברהמה, נוכח בזה, הוא החליט לקחת מהם את המתנה הזאת ולהחביא את האלוהות במקום שבו לא ימצאו אותו לעולם.

אחד מיועציו הציע לו לקבור אותה עמוק באדמה, אבל הרעיון לא מצא חן בעיני ברהמה. "בני האדם יצליחו יום אחד לחפור עמוק מספיק כדי למצוא אותה", אמר.

יועץ אחר הציע להחביא אותה במקום העמוק ביותר באוקיינוס. "לא", אמר ברהמה, "ביום מן הימים יצליחו בני האדם לצלול עמוק מספיק כדי למצוא אותה".

יועץ שלישי הציע להטמין את האלוהות על פיסגתו של ההר הגבוה ביותר. אך, ברהמה השיב, "לא האנושות תמצא דרך בסופו של דבר להעפיל לפסגה ולקחת אותה".

אחרי שחשב על כך בשקט, מצא לבסוף את המקום האידיאלי לטמון בו את היקרה מכל המתנות. "הנה התשובה", אמר, "בוא נחביא אותה בתוך האדם עצמו, הוא לעולם לא יעלה על דעתו לחפש שם".

כל בני האדם ניחנו באנרגיה וביכולת הרבה מכפי שהם משערים. לכולנו יש סגולות ויכולות מיוחדות משלנו.

מזל טוב!

15/10/2009

                           חתן וכלה

  

מהחברים של ויק נשלחים להורי הכלה

(אילנה ותמיר) ולזוג הצעיר

אלפי ברכות ואיחולים חמים

שאהבה, כבוד והבנה

ילוו אתכם כל החיים

ושגם עם חלוף השנים

בעת שיבה וזקנה

תרגישו איש לרעהו

כמו חתן וכלה.

לענבר ולבן זוגה,

שעתידכם יהיה ורוד

ושתראו רק טוב

שחייכם המשותפים יהיו

מלאי צבעים וניחוחות

והוריכם אתכם יחגגו רק שמחות.

 


האור שבנו

09/10/2009

"הפחד הגדול ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.

זה האור שבנו – לא האפלה שבתוכנו – שמפחיד אותנו יותר מהכל.

אנחנו שואלים את עצמנו – איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב?

למען האמת – איזו זכות יש לך לא להיות?

אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-בטחון.

ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מהפחד."

– נלסון מנדלה.

מי ייתן ובשנה זו נדע להאיר ולהעניק מאורנו ונדע להעריך את אורם של אחרים!

לכל אדם יש עגלה משלו

03/10/2009
לכל אדם יש עגלה משלויש עגלה הרתומה לאדם

יש עגלה לכל אחד בעולם

לאחד היא כבדה ונגררת לאט

לשני במהירות- במעלה ובמורד.

עגלה זו מכילה מכל וכל

שמחה, כאב, שלשום ואתמול..

אז אם קצת קשה לך והעגלה לא סוחבת

העגלה גדולה וכבדה וההליכה מעייפת

דע כי יש לך זכות ראשונים,

כי בשבילך, עמוק בתוכה, עמוסים החיים.