Archive for יוני, 2009

הבאר

29/06/2009

באר באודייפור

איכר אחד החליט לחפור באר מים בחווה שלו.

לאחר שחפר וחפר במקום מסויים שהומלץ לו על ידי מביני העניין, ראה שאינו מגיע למים והתייאש.

הוא זז כמה מטרים ימינה והתחיל לחפש שוב, אולי שם יגיע למים, אלא שגם שם האדמה הייתה יבשה לחלוטין. הוא סגר את החפירה ועבר כמה מטרים שמאלה.

כאן חייבים להיות מים! חשב לעצמו בייאוש. אבל גם שם לא היו מים.

בא שכנו ואמר לו: "אתה בכלל לא מחפש בכיוון הנכון! לך לקצה השני של החווה, שם בטוח תמצא מים".

מיד עזב האיש את החפירה שהתחיל, עבר לקצה השני של החווה והחל לחפור שם. כשהגיע לעומק כמה מטרים ולא מצא גם שם מים, ספק כפיים ביאוש: "איך זה יתכן שאין בחווה שלי מים בכלל! מדוע רק אדמתי יבשה כל כך?! "

מכר שלו שבא לבקרו ביום המחרת, נידב גם הוא כמה עצות ואמר לו שהוא כנראה חופר במקום הלא נכון. "נראה לי שאם תזוז כמה מטרים דרומה משם ודאי תגיע למים!"

מה כבר יש לי להפסיד, חשב האיכר, ומיד התחיל חפירה חדשה. למרבה הצער, גם שם, שום מים לא התגלו. כשהיה כבר על סף ויתור והשלמה עם העובדה שלא תהיה לו באר בחווה, באה אשתו ואמרה לו:

"תגיד, איפה השכל שלך? ככה חופרים באר? ראה את כל העבודה הקשה שהשקעת, ולשווא. במקום לקפוץ ממקום למקום ולחפור חפירה רדודה, היית צריך להשאר במקום אחד ולחפור בו לעומק ושם בטוח היית מוצא את המים! "

עשה האיש כעצת אישתו. חזר למקום החפירה הראשונה והעמיק אותה. הוא חפר עוד כמה מטרים לעומק, ואכן בסוף היום הגיע למקור מים חיים.

" לו רק פעלתי כך מלכתחילה". חשב האיכר, "כמה עבודה קשה הייתה נחסכת ממני. איך שכחתי את הכלל שכאשר עושים דבר, צריך לעשות אותו ביסודיות, לעומק, עד הסוף ולא לקפץ מדבר אחד לשני לשלישי ולרביעי, ולעשותם בשטחיות."

ושוב בר-בר היצירתית ושופעת הרעיונות משתפת אותנו בהגיגיה 😉

הידעת שאתה מאושר?

27/06/2009

אושר

האם הסתכלת במראה היום?
מה ראית?
מה הרגשת?
האם אהבת את זה?

אם יש לך מזון במקרר
בגד מעל גופך
גג מעל ראשך
ומקום לישון בו,
אתה עשיר יותר מ 75% האנשים בעולם

אם יש לך כסף בבנק
אם יש לך כסף בארנק
אם יש לך כסף קטן
אתה נמנה בין ה 8% העשירים בעולם

אם התעוררת הבוקר יותר בריא מחולה
אתה מבורך יותר מ 1,000,000 אנשים שלא ישרדו
עד סוף השבוע

אם לא חווית אף פעם
את סכנות המלחמה…
את בדידות הכלא….
את זוועות העינוי…
או את ייסורי הרעב,
אתה יותר טוב מ 500,000,000 אנשים בעולם

אם אתה יכול לגשת לבית התפילה
מבלי לפחד מהטרדה, מעצר, עינוי או מוות,
אתה במצב יותר טוב מ 3,000,000,000 אנשים בעולם

אם ההורים שלך עדיין בחיים,
ועדיין נשואים,
אתה זן נדיר

אם אתה יכול להרים ראש ולחייך
אתה מבורך כי מתוך האנשים שיכולים
רובם לא עושים זאת

אם אתה יכול להחזיק למישהו את היד,
לחבק מישהו,
או לגעת במישהו,
אתה מבורך כי אתה יכול לספק ריפוי במגע

אם אתה יכול לקרוא את המסר הזה
אתה מבורך פעמיים
פעם אחת כי מישהו חשב עליך,
ופעם אחת כי יותר מ 2,000,000,000 אנשים
לא יודעים קרוא וכתוב

אושר אמיתי לא ניתן להשיג,

כי הוא בעצם כבר קיים …

עלינו רק לפקוח את העיניים ולהבחין בו

תודה לעמיתוש היקרה על הפוסט המעניין ועל כרטיס הברכה המצורף 🙂

לזכור את הטוב ולא את הרע

26/06/2009

good & bad

שני חברים הלכו במדבר. בנקודה מסויימת במסעם החל ויכוח ביניהם…

אחד החברים סטר לחברו על הלחי, החבר שקיבל את הסטירה נפגע מאוד, אך ללא מילה, פשוט כתב על החול: "החבר הכי טוב שלי סטר לי היום על הלחי".

הם המשיכו במסעם, עד אשר הגיעו לנאות מדבר שופעת מים והחליטו להתרחץ במימי האגם. אותו חבר שקיבל את הסטירה, שקע בבוץ והחל טובע, אבל חברו הטוב בא והציל אותו.

אחרי שהתאושש מהטראומה שעבר, הוא החל חורט על אבן: "החבר הכי טוב שלי הציל את חיי היום".

החבר המכה שאל בפליאה: "מדוע כשסטרתי לך, כתבת על החול, וכשהצלתי אותך חרטת באבן?"

ענה החבר: "כשמישהו פוגע בנו אנו צריכים לרשום את זה על חול, כך שהרוח תישוב ותמחק את העלבון וכך לא נזכור את הרע, אך כאשר מישהו עושה לנו טובה, יש לחרוט זאת על האבן וזה ישאר לדורות".

מוסר השכל : אנו תמיד צריכים לשכוח את הרע ולזכור את הטוב.

תודה לבר-בר היצירתית על הפוסט המקסים עם מוסר ההשכל החשוב מעין כמוהו!

טקס שקילת הלב

24/06/2009

weighing of the heart

בפפירוס הזה מתואר טקס שקילת הלב, מהדת המצרית העתיקה. מומלץ להגדיל את התמונה כדי לשים לב לפרטים. האיש עם הגלימה הלבנה נפטר, והנשמה שלו עושה את דרכה לעולם הבא. בצד שמאל למעלה, רואים אותו יושב מול שורה של אלים, כל אחד שואל אותו שאלה ועליו לענות בכנות – "האם היית הגון?" "האם לא רימית בחייך?" וכו', שאלות מסוג זה.

לאחר השלב הזה, רואים אותו בצד שמאל למטה, מובל לכיוון המאזניים ע"י אל בעל ראש של תן, שנקרא אנוביס. אל זה אחראי על החניטה, התכריכים, ועל המעבר לעולם הבא באופן כללי. בידו נמצא אנכ, סמל החיים המצרי (נראה כמו צלב עם עיגול בראשו). באמצע אנו רואים מאזניים, ואנוביס מבצע את טקס שקילת הלב. המאזניים מייצגים את אלת הצדק, מאאת. הראש שלה הוא ראש המאזניים, ויש עליו נוצה. ליבו של האיש יישקל כנגד הנוצה של מאאת, ואם האיש אכן טהור ולא עשה מעשים רעים בחייו, הלב אמור להיות קל מהנוצה. אם הלב כבד מהנוצה, נשמתו של האיש תיטרף ע"י המפלצת אמוט,  שממתינה ליד המאזניים, ומורכבת מחלקים של היפופוטם, אריה ותנין. זה העונש הכי מפחיד עבור המצרים העתיקים – שהנשמה תיעלם ולא תתגלגל מחדש. אין אצלם מושג של גיהנום עם ייסורים נצחיים, אלא חידלון הנפש זה העונש הקשה ביותר.

במקרה של האיש שלפנינו, הוא עבר בהצלחה את טקס שקילת הלב, כי ליבו קל מהנוצה של מאאת. האל תחות (בעל ראש של ציפור מגלן, אל הכתיבה והחוכמה) מתעד את תוצאת המבחן, והאל הורוס (בעל ראש בז) מלווה את נשמת האיש לתוך היכלו של אוסיריס, האל האחראי על ממלכת המתים (יושב בתמונה על כיסא וחבוש כובע לבן). מאחורי אוסיריס ניצבות אישתו אייסיס ואחותו נפתיס.

 

אמנם כיום האמונות האלו הן מיתולוגיה בלבד, וגם במצרים חדלו להאמין בדת העתיקה הזו, אבל עדיין, לפני שעושים מעשה רצוי לשאול את עצמנו – האם המעשה שאנו עומדים לעשות יכביד את ליבנו? אם כן, עדיף להימנע ממנו.

שתי צפרדעים

20/06/2009

two frogs

משל עממי על שתי צפרדעים, אחת גדולה ושמנה והשנייה קטנה ורזה,  שקפצו לדלי של שמנת, ושתו מן השמנת המתוקה.

לאחר שששבעו ורוו, ראו שאינן יכולות לקפוץ החוצה מחוץ לדלי. הן נאבקו במשך מספר דקות, מנסות לצאת החוצה אך ללא הועיל. הצפרדע הגדולה כשראתה שאין  להן תקווה לצאת, פנתה לחברתה הרזה ואמרה "לפחות אם אנו עומדות לטבוע, בואי נמשיך ללקק את השמנת, וכך נמות".

אולם הצפרדע הרזה לא וויתרה, והמשיכה לבעוט ולבטוש ברגליה בשמנת. וכשהחלה להיחלש, היא שמה לב, כי השמנת סביבה מתקשה וכך הפסיקה לשקוע. או אז ניתרה החוצה אל העולם. (פעולת הבטישה גורמת לחיבוץ השמנת, ובכך גורמת להבאתה לידי קישוי).

במהלך חיינו, אנו נתקלים בקשיים, ותמיד מסתכלים על ההווה בלבד. חיים את הרגע, הנחזה לנו כחלום שכולו גן עדן, איננו יודעים מה צופן בחובו המחר.

אך עלינו לזכור שככל שקשה לנו סימן שאנו מתקדמים, וככל שקשה יותר אנו  בעליה, ואילו כשקל לנו, סימן שאנו בירידה…

אגדת הזקן והפרפר

18/06/2009

פרפר

היה היה זקן חכם שרואה דרך חומר.

אנשים היו באים אליו מכל קצוות העולם,

לראות כיצד הוא רואה דרך קירות וקופסאות אוטומות.

איש צעיר ושחצן החליט לבדוק את יכולתו של הזקן.

הוא הביא בידיו פרפר והחליט שאם יגיד הזקן

שהפרפר חי, אז ימחץ אותו ויהרגו

ואם יגיד הזקן שהפרפר מת – ישחררו.

הגיע הצעיר אל הזקן…הביט בו הזקן ואמר:

"הכל תלוי בך – הדבר בידך, אם תרצה יחיה ואם תרצה ימות"

לחיים!

15/06/2009

לחיים

הרימו כוסית לכבוד המטורפים,

החריגים, המורדים, עושי הצרות,

היתדות העגולים בחורים המרובעים,

האנשים שרוצים דברים אחרת.

הם אינם אוהבים כללים,

ואין להם שום יראת כבוד כלפי הסטטוס קוו.

אפשר לצטט אותם, לחלוק עליהם,

להעלות אותם על נס או לגדף אותם.


הדבר היחיד שכמעט אי אפשר לעשות הוא להתעלם מהם…

מפני שהם משנים דברים!
הם דוחפים את הגזע האנושי קדימה.


אולי יש כאלה שרואים בהם מטורפים,

אבל אנחנו רואים בהם גאונים,

מפני שאנשים שהם מטורפים דיים

כדי לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם,

הם האנשים שיעשו את זה.

מודעה של חברת אפל 1997 ©

דברים שאוהבים

11/06/2009

 

תות

דברים שאני אוהבת:

1. ריחות – ריח של אחרי הגשם, ריחות בישולים , ריח של תינוק…וכמובן ניחוח שוקולד מריר טוב…

2. לעצור את החיים לכמה דקות ולהתבונן בדברים – אנשים הולכים ברחוב, ניואנסים של התנהגות, נופים ועוד.

 3. לדמיין איך הכל נראה פעם – לפני שנבנו בניינים ונסללו כבישים, לדמיין את הביצות והיערות וההרים פורחים (או צחיחים) ופראיים.

 4. רגעים משפחתיים או עם חברים, מין רגעים כאלה שאני אומרת לעצמי "כל כך טוב לי עכשיו, אני חייבת לנצור את הרגע הזה".

 5. – לקבל זיק של חשמל סטאטי מאדם זר ברחוב. חיבור של שנייה אחת ואז ממשיכים, כל אחד לדרכו, מחוייכים…

6. להיכנס לסרט בקולנוע לבד ולצלול אל תוך העלילה עמוק עמוק פנימה. עד כדי כך שאח"כ, כשיוצאים חזרה לעולם, צריך כמה דק' של איפוס.

ומה הם הדברים שאתם אוהבים?

רכיבה על אופניים

10/06/2009

              bicycle

10 נקודות שמראות שהחיים הם כמו רכיבה על אופניים

חייבים למצוא איזון!
אם נשענים יותר מידי לצד אחד, נופלים.
הרמב"ם כותב, בהתיחסו למידות שונות ותכונות אופי, שאדם צריך למצוא את שביל הזהב של דרך האמצע ולא לנטות לקיצוניות זו או אחרת.
לכן חשוב תמיד לשים לב לאיזה צד נשענים.

 גם אם נופלים – יש לקום ולנסות שוב !
זו לא הנפילה שקובעת מה ערכנו, אלא האם אנחנו קמים על רגלינו.

בהתחלה נופלים הרבה, אבל כשצוברים ניסיון אפשר להגיע ממש רחוק!
החיים הם סידרה של למידה מטעויות.
כך אנו לומדים ללכת ולדבר וכך אנו צומחים ומתפתחים בכל תחומי החיים.

אם מסתכלים למטה על האדמה, במקום להסתכל ישר קדימה, מאבדים שיווי משקל ונופלים.
בחיים, קל לחיות בבועה הקטנה שלנו ולהיות עסוקים בעצמנו. אבל אז , אנו לא רק מנותקים מהעולם – בסופו של דבר אנו מתנתקים מעצמנו.
הרימו את המבט והביטו סביב, מחוץ לעצמכם.
התחברו לעולם שסביבכם. רק אז תוכלו לפרוח.

כשיש עיקול בדרך, צריך לזרום איתו, להתכופף מעט לכיוונו! אסור להילחם בו ולהישען לצד השני, כי אז אפשר ליפול.
גם החיים לפעמים מעמידים בפנינו דרכים פתלתלות וכדי שלא ניפול, עלינו לזרום עם המתרחש.
אם מגיע קושי או אפילו מתרחש אסון, חשוב לקבל את הכאב ולהכיר בכך שלבורא יש תוכנית כוללת ומקיפה, שנועדה בסופו של דבר להביא טוב!

יש אנשים שרוכבים על אופניים רק בשביל הכיף והריגוש שבדבר. אבל אופניים בעצם עוזרים לנו להגיע למחוז חפצנו.
יש אנשים שמאמינים שהחיים נועדו רק לריגושים. הם לא מבינים שיש מקומות שהם צריכים להגיע אליהם.
החיים הם האמצעי – לא המטרה הסופית. אתם אמורים להגיע למקום כלשהו בחייכם. לצמוח מבחינה פנימית.
היו ברורים לגבי היעד שלכם ואם תדעו להשתמש בכלים שברשותכם, תוכלו להגיע רחוק!

האופניים לא זזים מעצמם
האופניים וגם החיים זקוקים לבני אדם שיפעילו אותם.
בלי אדם מאחורי ההגה, שמכוון ומקבל החלטות הגיוניות ושכליות, אי אפשר להגיע לשום מקום!

כשאתם ממש טובים , אתם יכולים לעשות פעלולים. אחרי שרוכבים על אופנים המון זמן, אפשר להתחיל לעשות את הדברים המיוחדים כמו להרים את הגלגל הקדמי ולנסוע רק על הגלגל האחורי.
ככה זה גם בחיים.
אחרי שהבנתם מי אתם ולאן אתם רוצים להגיע, אתם יכולים לחולל ניסים של ממש!

רכיבה בירידה יכולה להיות מהנה ומרגשת, אבל רק רכיבה בעלייה מחזקת את השרירים.
החיים מחשלים אתכם, בעיקר אם אתם מתמודדים עם קשיים!

אי אפשר להמשיך בזה לנצח.
יש אנשים שהיו רוצים לחיות לנצח ומאמינים שזה אפשרי.
אבל בדיוק כמו רכיבה על אופניים, הגוף בסופו של דבר מתעייף וצריך לחזור הביתה.

הדבר החשוב הוא….ליהנות מהנסיעה ולהגיע למחוז חפצכם!

מזל טוב לשפרה, המנחה החדשה של "ציפורי לילה"!

09/06/2009

nocturnal birds

לאחר שחיכינו הרבה זמן, היום זה קורה – הפרויקט הקבוע הראשון של שפרה!
היא תנחה את רצועת "ציפורי לילה" בגל"צ עם קובי אריאלי, מידי יום שלישי בחצות. כמו שקראנו לפני כמה ימים ב-NRG, זו רצועת הנחיה נחשקת במיוחד ורק מתי מעט מתקבלים לכך באופן קבוע.

אז שיפ, המון מזל טוב לכבוד הסנונית הראשונה הזו, שאנו מקווים ויודעים שתבואנה עוד רבות וטובות אחריה!

ומזל טוב גם לקובי היקר, שידוע שמצידו מאד רצה שזה יקרה. קובי יש לך גם "חוב קטן" למאזינים – all is fair in love & war של בת שבע, לתשומת ליבך (-:

הכתבה ב-NRG:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/899/292.html?hp=1&loc=7&tmp=6388

אתר גל"צ להאזנה בלבד או לצפיה גם בוידאו (לבחור מהתפריט בצד ימין):
http://glz.msn.co.il/