מעשה באריה ושלושה שוורים

 

ביער אחד חיו שלושה שוורים שהיו חברים טובים, ותמיד רעו יחד. ביער חי גם אריה, ויום אחד כשהיה רעב הוא החליט לטרוף את אחד השוורים, אלא שהם תמיד היו יחד והיו חזקים מידי עבורו.

הוא קרא לשור האדום ולשור החום, ואמר להם – "תראו את השור השחור, הוא כל כך כהה ואנחנו שלושתנו בהירים ויפים. בשביל מה אתם צריכים אותו? תניחו לי לטרוף אותו, ונשלוט שלושתנו ביער!" . שני השוורים חשבו קצת, והסכימו. האריה טרף את השור השחור, שלבד לא יכול היה להתגונן מפניו.

כעבור שבוע שוב האריה היה רעב, אבל גם שני השוורים הנותרים היו חזקים מידי. לכן פנה אל השור האדום, החניף לו וביקש שירשה לו לטרוף את השור החום, שצבעו כאדמה, בעוד שהוא (האריה) והשור האדום יפים וצבעוניים. השור האדום חשב, ולבסוף הסכים, והאריה טרף גם את השור החום.

חלף שבוע נוסף, והאריה הרעב "שכח" את הבטחתו לשור האדום שישלטו יחדיו ביער. הוא בא אליו, חשף שיניים, ואז הבין השור האדום שגם הוא עומד לסיים את חייו בקיבת האריה. השור האדום אמר לאריה: "רק עכשיו אני מבין, שבעצם טרפת אותי כבר ביום שהנחנו לך לטרוף את השור השחור". "נכון מאד", ענה האריה, והתנפל עליו ללא היסוס.

(סיפור בגרסה דומה קראתי בספרו של דן בן-אמוץ, "סיפורי אבו-נימר").