Archive for מאי, 2009

מהו חבר?

29/05/2009
 
   الشركات     friendship   Empresas    חברות    公司      कंपनियां                  
 
                                                  
                      חברות בסינית                                                            
                                                                             
          חבר הוא אדם אשר

          לפניו יכול בן-אנוש

          לשפוך את כל אשר בליבו,

          גרעינים וקש גם יחד,

          באמונה כי ידיים עדינות מכל

         יטלו כל זאת,  יְנַפּוּ היטב,

         ישאירו את הראוי להישמר

         ובנשיפה של חסד וטוּב לב

        ירחיקו את השאר מהם הלאה…

                 {פתגם ערבי}

דמות מחימר

27/05/2009

 

גושי חימר.

 

 

friends קח שני גושי חימר ולוש אותם                                                                   

                            עצב האחד בדמותך עצב האחר בדמותי.

                           עתה שבור נא את שניהם ערבב ולוש מחדש

                           עצב גוש אחד בדמותך עצב גוש שני בדמותי.

                          מחצית מדמותך היא אני מחצית מדמותי היא אתה

                               מאת: קואן טאו שינג

שפרה חוזרת למסך!

24/05/2009

שפרה חוזרת למסך

בשעה טובה ומוצלחת, לאחר ציפיה ארוכה, שפרה חוזרת וכובשת את המסך!

אמנם תענוג להקשיב לה ב"ציפורי לילה", אבל את שפרה מתחשק גם לראות. היום בסביבות 22:30 היא תנחה לצד גלעד כהנא, סולן להקת "הג'ירפות", באולפן השקוף של ערוץ 24, את תוכנית הלייט נייט "לילה לא שקט".
נשתדל להקליט עבור מי שלא יוכל לצפות בלייב.

כאן המקום גם לאחל לשיפ המון הצלחה, ושזו תהיה רק סנונית ראשונה. לפי מה שראינו באולפן השקוף לפני חודשיים – יש למה לצפות!

ירושלים

22/05/2009

 ירושלים

Rules_p41

מה עוד לא נכתב על העיר הפיוטית ורבת הקסם הזו ?

הבירה רבת העוצמה, הטוהר, הקדושה, המאבק והמדון

נוהגת כבר שנים, לפסוע עם אותנטיות לצד אנדרלמוסיה.

והיא שורדת, שורדת עוד עימות, שורדת עוד תפילה,

 שורדת עוד מצבור של שייכות.

אז מה נאחל לעיר היצוגית הזו?  עוד שער , שער של הגשמה ושלום.

שבעת פלאי תבל

20/05/2009

anne_geddes_babies_in_pumpkins

התמונה של אן גדס, צלמת מוכשרת ביותר שכדאי להכיר את העבודות שלה.

"קבוצת תלמידים התבקשה לכתוב רשימה ובה לציין מהם לדעתם שבעת פלאי העולם.
היו ביניהם כמה חילוקי דעות, אך הפריטים ברשימה הבאה זכו לדירוגים הגבוהים ביותר:
1. הפירמידות במצרים.
2. הטאג' מאהאל.
3. הקניון הגדול.
4. תעלת פנמה.
5. בניין האמפייר סטייט.
6. כנסיית סט. פיטר.
7. החומה הסינית.

בזמן שהמורה אספה את הפתקים של כולם, היא הבחינה בכך שתלמידה אחת עדיין לא סיימה את עבודתה. היא שאלה אותה אם היא זקוקה לעזרה עם הרשימה והתלמידה השיבה בחיוב. "לא הצלחתי להחליט, כי יש כל כך הרבה פלאים", אמרה.
"אם כך", אמרה המורה, "ספרי לנו מה האפשרויות ואולי אנחנו נוכל לעזור".
הילדה היססה לרגע ואז הקריאה מה שכתבה, אני חושבת ששבעת פלאי העולם הם:
1. לראות.
2. לשמוע.
3. לגעת.
4. לטעום.
5. להרגיש.
6. לצחוק.
7. לאהוב.

הדממה שהשתררה בחדר היתה כה עמוקה, שניתן היה כמעט לשמוע את קולות הלמות לבם של הנוכחים".(מתוך, "הרהורים")
הדברים שאנו מתעלמים מהם, כיוון שהם נראים לנו פשוטים ורגילים – הדברים שאנו תופסים כמובנים מאליהם – הם אכן מופלאים!
זוהי תזכורת עדינה לכך שאת הדברים יקרי הערך ביותר בחיים לא ניתן לבנות או לקנות…

מוקדש לילדי שנות ה-80

18/05/2009

 קטקטים

אם הייתם ילדים בשנות ה- 80
איך שרדתם?

כשהיינו ילדים, ישבנו ברכב לא חגורים ולא היו כריות אוויר.
היה כיף לטייל בטנדר ולשבת מאחור.
שאנחנו עוד זוכרים טוב מאד…
העריסות שלנו היו צבועות בצבעי עופרת מבריקים …
לא היו סוגרי ביטחון על בקבוקי התרופות, על המגירות ועל הדלתות …
כשרכבנו על אופניים לא חבשנו קסדות ולא היו לנו מגני מרפקים וברכיים.
ההורים שלנו לא הגישו תלונות בעירייה כשנפלנו בגלל חורים באספלט.
שתינו מים לרוויה מהברז בגינה, או איפה שרק מצאנו. לא היה לנו בקבוק מים מינרליים.
בילינו שעות על גבי שעות בבניית מכוניות מארגזים וצינורות ולא בדיוק על פי התקן.
לאחר כמה התנגשויות למדנו לפתור את הבעיות. עצרנו מול עץ או פשוט קפצנו על הארץ…
לא הזעיקו שירותי רפואה דחופה אחרי כל נפילה …
הרשו לנו לצאת לשחק בחוץ ובלבד שנחזור בזמן לארוחה…
הלכנו לבית הספר כדי לעבוד וללמוד ולא כדי "לפתח את הפוטנציאל היצירתי שלנו"…
כשלא עבדנו, המורה נתנה לנו עונש ולפעמים אפילו הרביצה.
ההורים שלנו מעולם לא הגישו תלונה. ידענו שזה הגיע לנו.
לא היו ניידים… שלחנו מכתבים וגלויות…
נחתכנו, שברנו יד או רגל, הלכו לנו כמה שיניים …אבל אף אחד לא היה אשם … מלבדנו.
שיחקנו שוטרים וגנבים, שיחקנו עם נפצים, ואף פעם לא הצתנו רכבים …
התחלקנו בבקבוק קולה אחד בין 4 חברים (כשיכולנו, כי זה היה בקבוק זכוכית של ליטר)… כולנו שתינו מהפיה ואף אחד לא מת מזה.
לא היה לנו פליי-סטיישן, ולא MP3, לא נינטנדו, לא משחקי וידיאו, לא הייתה טלוויזיה בכבלים, לא היו צורבים, ולא קולנוע ביתי, לא ניידים, לא צ'אטים, לא אינטרנט וכו' …
לעומת זאת: היו לנו חברים אמיתיים
יצאנו, לקחנו את האופניים, או פשוט הלכנו ברגל לחברים. צלצלנו בפעמון, או סתם נכנסנו בלי לצלצל והלכנו לשחק…לא שלחנו אס אם אסים.
לחבר'ה שלנו קראו יוסי, משה ושרה ולא Sacha31, Label75 ou Slup@XX
שיחקנו עם מקלות, עם כדורי טניס, בשוטרים וגנבים, תופסת, כדורגל, 21, שיחקנו עם בובות ועם מכוניות מיניאטוריות ולא במשחקי מחשב

לא כולנו היינו תלמידים טובים. מי שנכשל, נשאר כיתה. אף אחד לא הלך לפסיכולוג, או ליועצת חינוכית.
פשוט, נשארו כיתה וקיבלו הזדמנות שנייה.
מי שלא רצה ללמוד בתיכון הלך לבית ספר מקצועי. וזאת לא הייתה בושה.

חווינו את החופש, למדנו מההצלחות ומהכישלונות שלנו, לקחנו אחריות ולמדנו להסתדר לבד.
האם אתם שייכים לאותו לדור ?
אם כן, הקדישו דקה והעבירו את המסר זה לחברים.
אולי הם ישכחו ולו לכמה רגעים…מהחיים המטורפים של היום ויהפכו שוב לילדים שהיו פעם …

המסר הזה הועבר אלי במייל מחבר והזיז לי משהו בחשיבה, לכן חשבתי לשתף.

שלוש מסננות – באדיבות שפרה

15/05/2009

three sieves

בסוף המשדר של "ציפורי לילה" מתאריך 6/5/09 שפרה סיימה את המשדר בהקראת סיפור קצר. הנה תמליל הסיפור, שנקרא "שלוש מסננות":

יום אחד בא אל סוקרטס אדם אחד ואמר לו: "שמע סוקרטס, אני חייב לספר לך איך מתנהג חברך". "רגע", קטע אותו סוקרטס, "לפני שאתה מספר לי את זה, האם העברת את הדברים שאתה רוצה לספר לי דרך שלוש המסננות?"
האיש הביט בו במבט מופתע. "מסננות?", שאל. המשיך סוקרטס ואמר: "לפני שמדברים תמיד צריך להעביר את מה שרוצים לומר דרך שלוש מסננות".

"המסננת הראשונה היא מסננת האמת – האם בדקת את מה שאתה רוצה לספר לי? האם הוא אמיתי והאם אתה בטוח שהדברים מדוייקים לגמרי?"
לא, השיב האיש, רק שמעתי שמספרים את זה ו…"

"נמשיך", קרא סוקרטס. "המסננת השניה היא מסננת המידה הטובה. האם מה שאתה רוצה לספר לי הוא דבר טוב?"
"לא", השיב האיש, "לרוע המזל הדברים אינם טובים כלל וכלל, ההפך מזה הוא הנכון".

"המממ…" הימהם הפילוסוף, "בוא נבדוק בכל זאת גם את המסננת השלישית – מסננת התועלת. האם יש תועלת בדברים שאתה רוצה כל כך לספר לי?"
"תועלת… אה.. לא ממש", השיב האיש.
"אם כך, בוא לא נדבר על זה עוד", אמר סוקרטס.
"אם מה שאתה רוצה לספר לי הוא לא אמיתי, לא טוב ולא מועיל, אני מעדיף לא לדעת במה מדובר, וגם לך אני מציע לשכוח את הסיפור כולו".

זה הסיפור, ויש בו חוכמה. תודה לשיפ שחשפה אותו בפנינו!
מומלץ לכולנו לפעול על פי עצתו של סוקרטס, הן בחיים האמיתיים הן בטוקבקים 😉

הסוד

14/05/2009

ריקוד 2

יכול להיות שנראה לכם עכשיו שהדברים אינם הולכים בשבילכם על הצד הטוב ביותר. עדיין, רק להיות בחיים, להיות בעלי אפשרות לעשות משהו בנידון, זו זכות גדולה. אתם צריכים לשמוח על זה עכשיו. לכל הפחות אין צורך, לדאוג, לפחד או לכעוס כל כך הרבה.
אני מבטיח לכם שגם בעוד שבוע, חודש או שנה, כנראה שעדיין יהיו מלחמות, אסונות טבע, התחממות גלובלית, הדולר ירד או יעלה… אבל זו לא סיבה להיות זועפים כל הזמן, לדאוג כל הזמן. מה עם כל הדברים הנפלאים שקורים, מה עם דברים מדהימים כמו אולימפיאדה, כמו לצאת לטיול עם הכלב, לנסוע לחופשה, לקרוא ספר טוב, לעשות מדיטציה, לאכול ארוחת ערב ביום שישי עם המשפחה, לפגוש חברים חדשים…מה עם כל האנשים הנפלאים, שמשקיעים מזמנם כדי לעזור לפתור את בעיות העולם, להביא לשלום, לצמצם את העוני, לדאוג לאיכות הסביבה, זה לא גורם לכם להרגיש טוב, לדעת שיש כל כך הרבה אנשים בעולם, שאכפת להם?

לכן זה באמת חשוב, שתדעו ליהנות מהחיים שלכם, לא משנה היכן בדיוק אתם נמצאים כרגע. אל תשכחו את כל החלומות שכבר הגשמתם, תחלמו חלומות חדשים. תיהנו ממה שאתם עושים, ואל תשכחו להודות כל יום על הדברים הנפלאים שכבר קיימים בחיים שלכם.

(מתוך לחיות מתוך שמחה, שפי שפע)

הפוסט המעניין מאת גוויני היקרה, נשמח לקבל רעיונות לפוסטים ופוסטים מוכנים מכל החברים 🙂

יום הולדת לדרומית

13/05/2009

Birthday_candles(1)

דרומית יקרה,

מזל טוב ליום הולדתך,

מכל החברים 🙂

יום הולדת לעמיתוש ולמיכלי

12/05/2009

baloons

הלילה הלילה הלילה, שמחה כפולה הלילה!!!

עמיתוש ומיכלי היקרות, המון המון מזל טוב,

תהנו ותבלו בכיף ביום ההולדת ובכל יום בשנה,

אוהבים החברים 🙂